המנדלה בבודהיזם

המנדלה היא מודל להבנת היקום. היקום והאדם מזוהים זה עם זה. האדם המתרגל יוגה שוקע תחילה במרכז עולמו שלו, עושה ויזואליזציה של העולם על היבשות והימים שבו כמנדלה – צלחת שטוחה אינסופית הפרושה סביב פסגת הר מרו המיתולוגי. סביב צלחת זו הוא עושה ויזואליזציה של גרמי השמיים ומערכות הכוכבים. ההתבוננות בהם מרוממת את תודעתו לכדי תחושת אינסופיות של היקום מצד אחד והוא עצמו מצד אחר. ציור מנדלה משקף באופן גרפי את התהליך המתואר כאן.

ציור מנדלות הוא חלק בלתי נפרד מחינוכם של נזירים בודהיסטיים במשך מאות שנים. היחס למנדלה משקף את הפילוסופיה הבודהיסטית בעת העשייה מצב מדיטטיבי, שקט פנימי וריכוז. בהמשך, הצגת המנדלה למאמינים ולבסוף טאטוא המנדלה לנהר אשר מקדש את מימיו באווירה הרוגעת שהושגה. אין הצמדות רכושנית ל"תוצר" האמנותי.

ציור מנדלה כטקס יומיומי קיים גם בשדרות עממיות, ברמה הפרטית – ניתן לראות נשים בשעות הבוקר מציירות מנדלה על המדרכה בפתח הבית באבקת אורז, ולמי שיש מספיק סבלנות יכול לראות כיצד הציפורים באות וניזונות מאבקת האורז.